הצטברות של נוזלים באוזניים היא אחת התופעות השכיחות בקרב תינוקות ופעוטות, המצריכה בחלק מהמקרים ניתוח כפתורים. מהו כפתור, למה משמש, מה מהלך הניתוח ומה צפוי אחריו? התשובות בפנים.
ניתוח כפתורים הוא אחד מההליכים הכירורגיים השכיחים ביותר בתחום אף, אוזן, גרון אשר מתבצעים בילדים. מטרת הניתוח היא מניעה של הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ועל ידי כך גם מזעור הסיכוי לפגיעה בשמיעה. הניתוח כולל החדרה של כפתורים לאוזניים ולרוב מתבצע בתינוקות ופעוטות.
מהו בעצם "כפתור"?
כפתור הוא צינורית אוורור זעירה המוחדרת לעור התוף ותפקידה לשמור על נקב קטן וקבוע באוזן התיכונה וכך לאפשר ניקוז נוזלים ואוורור שלה.
ישנן מספר סיבות שבגינן רופא אא"ג ימליץ על ניתוח כפתורים:
- דלקות אוזניים חוזרות בתינוקות וילדים אשר מצריכות טיפולים אנטיביוטיים חוזרים.
- קיום של נוזלים באוזניים לתקופה ממושכת המלווה בירידה בשמיעה.
- שקיעה של עור התוף המלווה או שאינה מלווה בירידה בשמיעה.
האם קיימת חלופת טיפול שמרנית להצטברות של נוזלים באוזן התיכונה?
נכון לכתיבת שורות אלה, לא פותחה עוד תרופה ייעודית לייבוש הנוזלים שהצטברו באוזן התיכונה. רופאי/ות אא"ג מסוימים/ות נוהגים/ות לתת תרופות אנטי היסטמיניות או משאפים, אולם יעילותם לא הוכחה. כמו כן, לא קיימות הוכחות בנוגע ליעילותם של פתרונות מעולם הרפואה האלטרנטיבית.
בקרב חלק גדול מהילדים שאובחנו עם נוזלים באוזניים לאחר מספר חודשי מעקב הבעיה תחלוף מאליה – הנוזלים יתייבשו, בדיקת האוזניים תהיה תקינה ולא יהיה צורך בטיפול. עם זאת, שיעור ניכר מהילדים יסבלו מהבעיה גם לאחר מספר חודשים.
חשוב לדעת כי בבדיקה הראשונית לא ניתן לנבא אילו מקרים יצריכו לבסוף טיפול אקטיבי ואילו יפתרו ללא התערבות. לכן, בשלב הראשון לאחר האבחנה כדאי להמתין מספר חודשים ורק אז לחזור על בדיקת שמיעה אלא אם יש איחור שפתי משמעותי.
אילו הכנות מקדימות נדרשות לקראת ניתוח כפתורים?
טרם הניתוח יש לבצע בדיקת שמיעה, כמו גם לתזמן בדיקת שמיעה חוזרת כחודשיים לאחר הניתוח. אין צורך בביצוע של בדיקות דם מקדימות.
כיומיים לפני הניתוח יימסר מידע מפורט בנוגע לנדרש ביום הניתוח (צום של שש שעות מאכילה, ארבע שעות מהנקה ושעתיים מצריכת נוזלים).
אני מבצע את הניתוחים בבתי החולים הרצליה מדיקל סנטר (אם הפעולה מבוצעת דרך הביטוח המשלים או הביטוחים הפרטיים) או אסותא (בקרב מבוטחים בביטוח פרטי בלבד). חשוב להגיע אל המרכז הרפואי כשעתיים לפני הניתוח כדי לעבור הליך קליטה משרדי, סיעודי ורפואי .
מה מהלך הניתוח?
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית עם מסכה (ללא צינור הנשמה). אחד ההורים מלווה את הילד/ה אל חדר הניתוח ושוהה לצידו/ה עד שנרדם/מת.
הפעולה הכירורגית אורכת מספר דקות ובמהלכה מבצע הרופא נקב זעיר בעור התוף, תחת הסתכלות במיקרוסקופ, דרכו שואב הוא את הנוזלים ומחדיר את הכפתור – צינורית הסיליקון הדקה.
במקרים מסוימים נדרשת הכנסה של צינורית מיוחדת שניקראת T-TUBE , בעיקר באוזניים בהן התופיות (עור התוף) שקועות, או בניתוחים חוזרים.
מהלך ההתאוששות
לאחר הניתוח יש לשהות בחדר ההתאוששות במשך כשעה שלאחריה משוחרר/ת הילד/ה הביתה . ההורים ימתינו לילד/ה שם ויקבלו אותו/ה עם צאתו/ה מהניתוח.
כבר למחרת הניתוח ניתן לחזור לפעילות רגילה. השמיעה משתפרת באופן מידי ולכן צפויה תחושה מוזרה בימים הראשונים. במהלך הימים הראשונים לאחר הניתוח יש ליטול טיפות אנטיביוטיות למספר ימים (המסייעות למנוע סתימה של הצינורית). ברוב המקרים לא יתפתח כאב אחרי הניתוח, אולם אם קיימת אי נוחות ניתן לטפל בה באמצעות משככי כאב ללא מרשם (נורופן או אקמול).
האם חשיפה למים מותרת לאחר הניתוח?
בעבר, חשיפה למים התאפשרה רק עם שימוש באטמי אוזניים. עם זאת, בשנים אחרונות הגישה השתנתה ואין הכרח לאטום אוזניים, להוציא בצלילה והכנסת הראש עמוק מתחת למים, או כאשר ישנן הפרשות לאחר חשיפה למים.
איך מוצאים הכפתורים מהאוזניים?
הכפתורים אמורים לצאת מעצמם תוך כשנתיים מהניתוח (פרט לכפתוריT שאותם אנחנו מוציאים באופן יזום). אם הם אינם נפלטים עצמונית מומלץ להוציאם בהליך קצר המתבצע תחת הרדמה כללית.
כל זמן שהכפתורים מצויים באוזניים תיתכן הצטברות של הפרשות בהן. במקרים אלה יש לנקות את ההפרשות ולהשתמש בטיפות אוזניים אנטיביוטיות (צילוקסן/ נפלוקסין או צטרקסל) למשך שבוע . בשלב ראשון אין צורך בטיפול אנטיביוטי פומי (הניתן דרך הפה).
אם ההפרשה נמשכת גם לאחר שבוע יש לבצע תרבית ולטפל באנטיביוטיקה בהתאם לתוצאת הבדיקה, כמו גם לבצע שאיבה של הנוזלים על-ידי רופא אא"ג.
האם הנקב בעור התוף נסגר בעצמו?
לרוב הנקב בעור התוף ייסגר באופן ספונטני עם היפלטות הכפתורים. עם זאת, ב-4-5% מהמקרים הנקב יישאר. במצבים אלה חשוב להשתמש באטמי אוזניים בכל חשיפה למים. סגירת הנקב תתבצע בניתוח נוסף לקראת גילאי 7-8.